חמדון נ' הסעות צלמון בע"מ ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה לפטור מאגרה, אשר הוגשה מטעם המבקש (התובע), לפיה מתבקש בית הדין לפטור המבקש מתשלום האגרה המתחייבת בגין התובענה נשוא התיק העיקרי דנן, זאת מפאת מצוקתו הכלכלית הקשה של המבקש (להלן: "הבקשה").

2.        טענות המבקש, כפי שפורטו בבקשה ובתצהירו שצורף לבקשה, הן בתמצית כדלקמן:

א.המבקש פוטר בסוף חודש 4/12 ומצא עבודה (בהתאם להודעה מיום 10.7.12) רק ביולי 12.

ב.למבקש לא שולם שכר עבודה לחודשים מרץ, אפריל 2012.

ג.למבקש עילת תביעה טובה.

ד.בשל כל האמור לעיל, אין בידי המבקש לשלם את האגרה המתחייבת בגין התובענה נשוא התיק העיקרי.

יצוין, כי בהמשך להחלטה מיוםפ 9.7.12 הגיש התובע הודעהביום 10.7.12 במסגרתה הבהיר כי בינו לבין עורך דינו סוכם כי שכ"ט ישולם בסוף ההליך. בבעלות המבקש דירה ורכב משנת 2006 בטרם פנה התובע בבקשתו פנה ובקש עזאת מכרים וקרובים בגיוס סכום האגרה אך אלה בשל מצבם הכלכלי לא יכלו לסייע. במסגרת ההודעה שהוגשה לא ניתנה התייחסות למצבו המשפחתי של התובע באם נשוי באם לאו ובאם רעייתו עובדת ובאם לאו ובאם למבקש ילדים שאינם בגירים ומספרם. כמו כן, לא ניתנה התייחסות לחסכונות שיש לתובע ככל שקיימים לו.

3.        במסגרת תגובה שהגישו המשיבים ביום 5.7.12 במסגרתה טענו כי המבקש לא הציג תימוכים בראיות לטענותיו. לרבות דפי חשבון בנק, הלוואות, חשבונות.

ההכרעה:

4.        לאחר עיון בבקשה על נספחיה, ולאחר עיון בכתב התביעה, נחה דעתי כי דין הבקשה לפטור מאגרה להתקבל אולם רק בחלקה, כפי שיפורט להלן.

5.        תנאי לפתיחת הליך בבית הדין לעבודה הינו תשלום אגרה. זהו הכלל. בצידו של כלל זה נקבע בתקנות האגרות חריג בדמות הפטרתו של בעל דין מתשלום אגרה בית הדין. תכליתו של חריג זה לאזן בין האינטרס העומד מאחורי תשלום האגרה מחד, לבין זכות הגישה לערכאות, מאידך (ע"ע (ארצי) 292/07 מזור – גיל עד, פסקאות 11-12 (טרם פורסם) 29.11.07)).